ואיתו מספר יצירות חדשות ונפלאות

ספר מרגש על היופי הצבעוני שלו אנו קוראים חיים

 

"שלום"
"כן בבקשה, אפשר לעזור?"
"ארצה להזמין מונית לרחוב משה דיין 14"
"אני מייד שולח לך"

היה זה יום סגריר, איליה החליט לחזור לביתו במונית מאחר והאוטו שלו היה במוסך לתיקונים.
"אני מאוד מקווה שמישה הכינה לי שיפודים לארוחת ערב" מילמל לעצמו איליה בעודו מחכה למונית, איליה עבד קשה באותו יום.
אתם בטח שואלים את עצמכם במה כבר איליה יכול היה לעבוד שיהיה כלכך קשה, זה אומר שאתם דוחפים את האף לעניינים שהם לא שלכם.
המונית אותה הזמין איליה הופיעה לצד המדרכה.
"אני צריך להגיע לרחוב המלגזה" הסביר איליה לכשראה את נהג המונית.
"אין בעיה, קפוץ פנימה" השיב הנהג.
*איליה קפץ אל תוך המונית בזמן שגיכך בחרישות, המונית רעדה לנוכך ההלם*
"תזהר שם" העיר נהג המונית.
"מצטער, אני פשוט חיכיתי לסיטואציה כזאת כבר כל השבוע" המשיך לגכך איליה.

הנסיעה עברה בצורה חלקה, המונית כמעט ולא נעצרה ברמזורים.

"זה יעלה לך 60 שקלים" ציין הנהג.
"אבל יש עלי רק 17 שקלים ו10 אגורות" נאנח איליה
"אני מבין שקנית את הגלידה בשקל תשעים במקדונלדס, זאת שהחלאות העלו את מחירה בשקל" סינן נהג המונית.
"בדיוק! בושה וחרפה להם על מה שהם עשו" הכריז איליה.
"אתה עדיין צריך לשלם לי את הכסף שמגיע לי אתה יודע" הזכיר הנהג.
"אבל אמרתי לך שאין לי" היסס איליה.
"מחר תגלה שאישתך מישה מתה באמבטיה אחרי שנחנקה מכפתורים שנדחפו לה לגרון בצורה בלתי רצונית. שיהיה לך יום טוב, השם הוא יוסי"
"ארור תהיה יוסי, ארור תהיה"

 




היה זה
רגע של אומנות

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.
 
.
 
.
 
.
 
.

.
 
"גיל"
"כן?"
"לקחת לי את המחק?"
.
 
.
 
.
 
.

.

.

.

.

.

.

.

.

.